שאלה שחוזרת על עצמה שוב ושוב.
אז בואו נתחיל מהתחלה:
עיסוי הוא פשוט שפה במגע. עיסוי מקנה ביטחון ורוגע. עיסוי צריך להיות נעים.
מה שלא נעים - לא עושים. אם יש תנועה שבאופן קבוע התגובה של התינוק אליה מראה חוסר נינוחות,
אז לא נעשה אותה.
נתמקד רגע בעיסוי הבטן.
אם כרגע אני עושה עיסוי, וכחלק מהרוטינה אני מעסה את הבטן, יחד עם שאר האיברים, וזה הזמן שלנו ביחד, ואלה הרגעים הקסומים שלנו, והמטרה שלנו כרגע היא פשוט העיסוי בפני עצמו -
ואז אני מגיעה לבטן והוא מראה חוסר נינוחות, אז נעצור.
אחרת מה הטעם? אני רוצה ללמד אותו שאני קשובה אליו, שאני מבינה אותו, שאני מכבדת את רצונותיו.
יחד עם זאת, לעיסוי הבטן מטרה נוספת.
התנועות של העיסוי הספציפי הזה מיועדות לתמוך במערכת העיכול לפעול ביעילות.
בתקופות שהבטן כואבת, וזה קורה הרבה אצל הקטנטנים... העיסוי יכול לעזור. יש אפילו תנועות ספציפיות שנועדו להקלה ממש בזמן בכי של התקף גזים.
הבעיה היא שכאשר הבטן כואבת, והתינוק בוכה, (גם אנחנו רוצים לבכות אבל זה כבר נושא לכתיבה בנפרד), ואנחנו רוצים רק להחזיק אותו.
אנחנו יודעים שעיסוי הבטן יכול לעזור, אז אנחנו מורידים אותו מהידיים, והוא בתמורה בוכה יותר. ואז אנחנו מתחילים לעסות ולגעת בדיוק איפה שכואב לו, ושוב הוא בתמורה מעלה את עוצמת הבכי בעוד כמה דציבלים. ואנחנו - שכל כך רוצים לעזור מתחילים לעסות במהירות.
תבינו - אם לא נעשה את עיסוי הבטן לאט, לאט, בביטחון, ברוגע, ושוב לאט, זה פשוט לא יעבוד.
אז במקרה הזה - כן, גם אם התינוק בוכה, אנחנו יכולים לנשום עמוק, וקרוב קרוב, לעסות וללחוש לו: "רגע חמוד, עוד רגע, יש לי משהו שאולי יכול לעזור לך, בוא ננסה יחד" ...
מרגישים? אני מעבירה מסר שאני קשובה אליו, שאני מבינה אותו, ושאני מנסה לעזור, ואם אראה שזה לא הולך אז אכבד את רצונותיו כמובן ואנסה משהו אחר שאולי יוכל לעזור.
עיסוי הבטן המלא נמצא בתוך הסדנאות:
"לגעת ברגעים הראשונים" "רגעים של רוגע".
אני מחכה לכן.ם שם.
אל תשכחו כמה זה פשוט "לגעת".
